קבוצת רכישה היא, ברוב המקרים, התאגדות של אנשים פרטיים, לצורך רכישת קרקע ובנייה עצמית של פרויקט מגורים. חברי קבוצת הרכישה הופכים להיות מעין יזמים שבונים דירה בבנייה עצמית, כאשר המטרה העיקרית שלהם היא להוזיל הן את עלויות הרווח היזמי- החל בקרקע, מרכיבי הבניה השונים והוצאות נוספות כמו מימון או עורכי דין, בהשוואה לעלויות רכישת דירה מקבלן.

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספרן של קבוצות הרכישה אולם במקרים מסוימים, נראה עדיין התאגדויות למטרות רכישה ובניית נכסים, עם הקפדה גבוהה יותר על החלקים המשפטיים והמימוניים. הירידה בהיקפי קבוצות הרכישה נובעת ממספר גורמים, ביניהם שינוי הרגולציה על ידי סטנלי פישר , אשר בעקבותיו המימון לקבוצות רכישה הרבה פחות אטרקטיבי מאשר בעבר ודומה היום בעלויותיו למשכנתא לכל מטרה.

מימון הפרויקט במקרה של קבוצת רכישה, מבוצע על ידי לקיחת הלוואה אחת, המחולקת בין הלווים לפי חלקם היחסי בנכס ושעבוד הקרקע כולה כיחידה אחת. עלויות המימון נחלקות בין חברי הקבוצה בהתאם לחלקם היחסי בבעלות על הנכס.

לכן, חברי הקבוצה תלויים זה בזה ופועלים לפי ההסכם עליו חתמו. הסכם זה מגדיר ומסדיר את שיתוף הפעולה בין חברי קבוצת הרכישה, וקובע את התחייבויותיהם ואת זכויותיהם בנוגע לרכישת הקרקע ולבניית הדירות.

מצד הבנק, כאשר רוכש בודד נוטל הלוואה, הוא יכול להעריך את הסיכון בהתאם לפרופיל הפיננסי של הלווה- החל בהכנסותיו, התחייבויותיו וכדומה. בשונה מכך, הרגולציה המתיחסת לקבוצות רכישה מגדירה את רמת הסיכון של הבנק בהלוואות לקבוצות רכישה כגבוהה יותר (הבנק נדרש לשים יותר כסף בצד כבטוחה) ושיעור הריבית עולה בהתאם. זו הסיבה שהריבית בהלוואה לקבוצת רכישה תהיה תמיד גבוהה יותר מאשר ללווה פרטי.

במקרה של הלוואה כזו, התנאים יהיו אחידים לכל חברי הקבוצה! שכן מבחינת הבנק מדובר בהלוואה אחת המשולמת בחלקים על ידי חברי הקבוצה השונים.

ההתנהלות במתן ההלוואה נעשית גם היא בדרך שונה מאשר בהלוואה יחידה, כאשר הבנק ידרוש מהקבוצה להעביר אליו את מסמכי כל הלווים באופן מרוכז.